In Memoriam – Nahum and Nava Sharfman

nahum_sharfman_family_death_notice

This post has evolved into a collection of photos, video, death notices, links and personal comments. You are invited to share your thoughts here.

A new link from the Commtouch website– Gideon Mantel’s tribute to Nahum. And from Beit Issie Shapiro, where Nahum served as Chairman  (International) of American Friends of Beit Issie Shapiro.

This is my original post:

I just heard the horrible news – Nahum and Nava Sharfman were killed in a plane crash in Greece. Nahum was an inspiration to me from the day I met him 25 years ago. First and foremost, he was a real mentch, in every sense of the word.

And in the spirit of Yom HaAtzmaut – I consider Nahum one of the founders of the country.

He brought world class standards to National Semiconductor’s Herzliya Design Center, standards which are in a large way responsible for Israel’s high tech leadership position.  His goal was nothing short of creating the “Best Design Center in the Universe”.

As founder of shopping.com he created Israel’s most successful consumer internet site and will remain an inspiration to all entrepreneurs who had the honor of knowing him.

May his spirit live on in the lives of thousands of people whose lives were touched by him.

Yehi Zichram Baruch

m-pic-sharfman

Nahum and Nava1-small

You are invited to share your thoughts here.

You are invited to share your thoughts here.

nahum_and Nava_sharfman_2005

Nava and Nahum Sharfman in 2005

Nahum_Nava_Sharfman_Bill_Clinton

Nahum and Nava Sharfman with Bill Clinton in 2005

ex_national_VIPs

(L to r) – Ran Talmudi, Sidi Yomtov, Avraham Menachem, Nahum Sharfman and Asher Kaminker

ex_national_VIPsand wives

With Nava and the other spouses

Nava and Nahum Sharfman Death Notice from National

Nava and Nahum Sharfman death notice from National Friends

Death Notice from shopping.com familyNava and Nahum Sharfman death notice from shopping.com family

nahum_commtouch_death_notice
Nava and Nahum Sharfman death notice from Commtouch family

bahum_Nava_sharfman_beit_issie_shapiro_death_notice
Nava and Nahum Sharfman death notice from Beit Issie Shapiro

You are invited to share your thoughts here.

Yediot Ahronot - April 29, 2008

Yediot Ahronot - April 29, 2008

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

Advertisements

18 Responses

  1. I knew Nahum at National in the 80s where he hired and managed me. I think of him often as he set the gold standard for getting the most out of his workers by treating them as valued human beings with much to contribute. He’ll be missed.

  2. Thanks Jay –

    Last time I met with Nahum he asked me if I was still in touch with you and then “Dash Ham L’ Jay”, with a warm smile.

  3. This loss is a great loss to the family, as well as the extended circle of friends and business associates. Over the years enjoyed Nahum as a manager, a friend and a client of my business. All handled with that famous Nahum smile and concern for doing well all around. It is said that he who is concerned for generations educates people, and Nahum surely falls into this category – but was never shy to learn new things and move them forward diligently. My wife and I are going to miss both him and Nava – their memories will inspire us for a better future for many years to come.

  4. Such sad news, I don’t really have the words. He was a lovely man with a big heart, but his modesty was something that stood out. A rare quality .

  5. I still remember July 20, 1980, when I became an employee at the small company called National Semiconductor and was told by David Ashkenazi that my new boss will be the young engineer who started just a few days before me, Nahum Sharfman. He was my first boss ever, and to the best of my knowledge I was the first person who ever reported to him. I take great pride in being the first subordinate of such a great man. I have many memories from him, but the one that comes up strongest was when he came to me one day in the early 80s, when we were moving everyone from VMS to Unix, and he asked me “How can anyone be serious about an OS in which to view a file you need to say “hatulim” (cat)”.

    More recently he tried to convince me to join him in a triathlon, and I now regret not having taken him on this offer. I will miss him.

    Coby

  6. This is such a sad news and terrible loss. I met Nahum several times and he was brilliant, kind, funny and discrete. I was always amazed this person that created 2 majors hits in Israel remained so behind the scene.

  7. I didn’t know Nahum and Nava all that well as most people here. Nahum was already the manager of NSTA when I joined. Fresh from the Technion, I was shivering like a young chick from the new challenge of working in such a great place. And there was this tall, tough-looking, stocky man with a wide, warm smile. His first words to me which I’ll never forget were: “Welcome aboard.”
    Another incident that is stuck in my memory is when I returned from Miluim, which I was supposed to do in the West Bank, but I chose to spend in Kele 6. I was a little concerned of “what people at National would say,” and especially the great Nahum. To this day, I don’t know what he really thought about the political situation, because some people with Yavne’el roots could actually be pretty nervous. And he always looked so touch. But when I walked in, he greeted me with words which are burnt in my memory: “Don’t worry, you are among friends here.” This was such a relief. To me, Nahum was an example of the ultimate Tzabar, a perfect combination of talent, wisdom, determination which shows by his posture, but which really encapsulates a sensitive, human spirit inside. It is hard to write these sentences in the Past form.

    I came this week for a short visit and I thought I could make it to the funeral, but unfortunately it’s postponed and I have to fly back. Sorry that I wont meet all of you ex-employees of National. This place was to me the great school of chip design, and later I heard the same from so many people. It set the standards to dozens companies. The descendants of National are now spread all over the hi-tech industry, representing the proficiency and good spirit of what used to be National Semiconductor. Nahum has a major part in all this.
    May Nava and Nahum rest in peace.

  8. The funeral was yesterday. Speakers from all aspects of Nahum and Nava’s life. Family, friends, charities, etc.

    It is a tribute to Nahum and the NSTA team that such strong feelings exist between people who worked together, years ago.

    We need to figure out (in time) how to channel all of this energy. This is a unique group – carefully selected and nurtured. We share this DNA that makes us a “family”

  9. There is a Hebrew phrase – tell me who your friends are and I’ll tell you who you are (אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה).
    During the last week I followed the mails in a mailing list of National Semi-Conductor Herzelia veterans. I must say I’m proud to be part of this group, with all the caring and respect shown in it. If those are Nahum friends, then we can all know what a man Nahum was.

    • They say “people come into our life for a reason, a season or a lifetime. Some people are in our life for a REASON to meet a need of ours, to assist through a difficulty or provide with guidance and support. Some people come into our life for a SEASON, because our turn has come to share, grow or learn. They may bring an experience of peace or excitement, or make us laugh. They may teach us something we don’t know or have never done, and they usually give us an unbelievable amount of joy. LIFETIME relationships teach us lifetime lessons, things we can build upon as solid foundations for our lives. If we are up to it, we will put what we have learned to use in all areas in our life”.

      Nahum and Nava, both together and each in his and her own right came into my life several times for a reason and for several seasons. The quality of those could compare to a lifetime. Each of them was a role model for all I consider meaningful in life:

      It’s about care and support, enthusiasm and creativity; about the ability to look at difficulties as challenges and create something new. It’s about embracing life and experiencing it fully; about the beauty and abundance we create and spread around us. It’s about connecting with people in the deep sense of the word, beeing able to see the value and greatness in each one, sometimes before he can realize it himself.

      As I stood there in the funeral, listening and looking at their wonderful family and friends, I have realized that in this fragile world, where nothing stays the way it is, where things like health and wealth come and go, where life-time projects or creations, failures or successes are remembered or forgotten, if there is anything which really lingers on, which is indestructible, it is the love we leave behind when we are gone.

      I am grateful for the privilege of getting to know them and the gift of their friendship.

      • Mira – we have not met. I met and worked with and knew Nahum and Nava for many years and their effect on me was as on you – forever more – Thank you for this sharing.

  10. Farewell letter from Sidi –

    פרדה

    נחום ונאוה, “הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו.” אין משפט שמיטיב לתאר אתכם טוב יותר מהמשפט הזה.

    מאז שמעתי על האסון הזה אין בליבי מרגוע. לא יכול לתפוס את גודל השבר. אני יושב וכותב את המילים והדמעות זולגות מעיני. קשה לי היום לעמוד פה ולהיפרד מכם.
    רק לפני כחודש ישבתי אצלכם בבית והחלפנו חוויות של פנסיונרים ואמרתי לכם שכל פעם שאני שומע על תאונת מטוס אני קורא ומקווה בחרדה שאתם לא מעורבים. הפעם לצערי תקווה זו נכזבה.

    נחום, היכרנו קרוב ל 30 שנה, יצאנו לנו להיות קולגות לעבודה, בשלב מסויים הפכת להיות הבוס שלי ולאחר מכן הפכנו לחברים. אותך נאוה הכרתי במחצית התקופה. תמיד הייתם זוג למופת, גאים בילדים ובשנים האחרונות סיפרתם לנו בגאווה על הנכדים. תמיד יד ביד, תמיד יחד.
    הבנות בחבורה נהגו להתלוצץ ולהקניט אחת את השניה בקנאה משהו , “נו תראו אותם, אולי גם את תשימי יד על בעליך כמו נאווה” נהגנו לומר.
    גם את רשיון הטייס שלכם עשיתם יחד, על מנת לטפח את הזוגיות היתה נאוה מתגאה.

    יצאתם לאין ספור מסעות טיולים. אהבתם את החיים והחיים חייכו אליכם. היה לכם הכל, משפחה, זוגיות, בריאות, ילדים נכדים כסף מעמד. ביחוד הייתם גאים בנכדים והנכדות החדשים שעליהם הייתם מספרים בגאווה. לא מזמן שלחת לנו אימייל על הנכדה החדשה שנולדה לכם משלומית.
    אני עוד זוכר שכתבתה לנו באחד אי מייל שההבדל בין להיות הורים ולהיות סבא וסבתא הוא שלהיות סבא וסבתא זהו מעמד איסטרטגי, זה כמו
    ההבדל בין להיות יזם ולהיות
    VC
    . אתה לא צריך לעשות את העבודה וכשקורה
    shit
    אתה הוא לא זה שצריך לנקות.

    נהגנו לצאת עם החברה הותיקים של נשיונל לשתות בירה מידי כמה חודשים ונפגשנו עם הזקנים מידי פעם,
    נהגנו לומר.
    for the good old times
    לכל אחד נהגנו להצמיד שם כינוי כמו בימי הפלמ”ח. הגינגי, העצוב, המתולתל ווהכל מתוך הומור ורוח טובה.

    נפגשנו מסביב לאין סוף רעיונות, נועצתי איתך בהקשר לאין ספור מיזמים שעברו דרכי. החבר’ה ידעו שכדאי להעביר דרכך כל רעיון. ואתה תמיד ידעת לתת לכל אחד את הזמן, את העצה הנכונה עם חיוך רחב שגילה את אותו חריץ מפורסם בין השיניים בליווי טפיחה על השכם שמזכירה תנועה של מתאגרף מיומן.

    נחום ונאוה, זה הזמן לומר שלום, אנחנו נפרדים היום אבל אתם תמשיכו לחיות בליבנו ובליבם של כל חחברים. שאוהבים אתכם.

    היו שלום

    סידי

  11. דברי פרידה מנאוה ונחום

    (apologies for bad Hebrew formatting – any ideas how to fix? (elliot))

    06/05/09

    בוקר יום העצמאות. ידיעה סתמית באינטרנט בדבר זוג ישראלים שנספה בהתרסקות מטוס קל הכניסה את האסון הנוראי לחיינו. ידענו שנאוה ונחום טסו במטוסים קלים, לאלסקה עם אמנון לנדן ובועז חלמיש, לאוסטרליה עם וילניץ וחברים, כך שהחשש לגורלם החל לקנן.אבל כאופטימיסטים פטלוגים החיים ואוכלים הי טק היה נוח להדחיק. התלבטתי באם להרים טלפון לנחום ולבדוק מדוע לא חזר אלי לגבי מייל מלפני
    48
    שעות כדרך לבדוק באם הכל בסדר, אך העדפתי להדחיק.
    בשעות אחר הצהרים
    missed call
    מסידי בישר שזה נחום ונאוה. איזה אסון!

    עבדנו יחד בנשיונל כעשר שנים, יום ולילה. בחלק מהזמן שבעה ימים בשבוע. לנחום היה
    drive
    , מנהיגות ויכולת הובלה שלמעטים יש בתעשיה. היינו בני אותה שכבת גיל כך שמקום העבודה והחיים החברתיים היו שזורים זה בזה. זה לא היה “נחום”, זה תמיד היה “נחום ונאוה”. מעין שם פרטי ושם משפחה.נאוה היתה חלק מהמעגל הפנימי של החברה.

    היתה בהם יושרה וצניעות שאיננה מובנת מאליה בימים אלה. כשנחום רצה לעזוב ולהקים את קומטאץ, פנה אלי שנה מראש. לא היה לו כסף, לא היתה לו תכנית ,אך היה לו הרבה חזון. עדין, לא רצה שאשמע על כך מהשוק ובחר להודיע שנה מראש ולהסתכן. משמונה בבוקר עד תשע בלילה עבד בנשיונל ובלילה עבד על קומטאץ. התמדה וחתירה למטרה ללא גבולות!!

    את משרדי קומטאץ הקים בלול, במושב, לא במגדלים זוהרים. את מטה החברה באר”הב פתח ב
    Ambassador INN
    . שוב, צנוע, לא בזבזני. הוא המנכ”ל ונאוה איתו. היא היתה שם גם בחשיבה וגם בביצוע. באמונתו ובמהיגותו הסוחפת הצליח להרים צוות מהטובים בארץ ואחת מחברות האינטרנט הראשונות יצאה לדרך!!

    בצניעותם, מעולם לא תקעו בשופר. לא רבים ידעו שממדרשו יצאו שתים מחברות האינטרנט היותר מוצלחות בארץ : קומט’ץ ושופינג.קום שנמכרה ל
    ebay .
    מאות מליון דולרים
    רבים היו תוקעים בשופר. לא הם!!

    איזה אסון!! לכם בני המשפחה הלכו הורים מדהימים וסבא וסבתא נפלאים.
    לנו החברים מימי נשיונל הלכו חברים לדרך עמם המשכנו להיפגש על פני השנים.
    לתעשית ההי טק הלכו אנשי חזון ופורצי דרך!!

    ולסיום, בהכירי את נחום הוא ודאי מסתכל עכשיו עלינו מלמעלה וממלמל לעצמו
    “תפסיקו לילל ותחזרו לעבודה”.
    אנחנו אכן נחזור לדרך אותה סללנו יחד ואתם, היו שלום

    גיורא ירון
    ועובדי נשיונל

    ..

  12. 8 במאי 2009

    לנאוה

    נאוה יקירתי האהובה,
    אנחנו מכירות כבר 30 שנה,
    לראשונה נפגשנו – בכנס ה”נשיונלים”
    בים-המלח בשנת 1980.

    חייכת ואמרת : “אנחנו החדשים”
    ”חזרנו מאמריקה, יש לכם ילדים? שני בנים?”
    “אנחנו לא ויתרנו על ילדה” אמרת בגאוה
    ולחשת לי בסוד את הנוסחה….

    ושיחות לתוך הלילה – על אותו החוף
    הרגישו לי רק טעם של עוד…
    “לא ייתכן”, אמרנו, “כאלה נחמדים”
    “האם יש בכלל עוד כאלה אנשים?”

    מאז זכורים לי סופי שבוע משותפים רבים
    עוד מימי נואייבה העליזים
    עם צחי, אמיר ושלומית הקטנטנים
    עת ישנו יחד באוהלים.

    שנה אחר כך ב”דן-קיסריה” על הדשאים
    החלפנו חוויות בנושאים מגוונים….
    והיו שם המון צחוקים
    היינו כה תמימים ומאושרים.

    במפגש בבית בכרכור “אחרי השיפוצים”
    הגשת לנו מיני מאפה טעימים ומסובכים,
    ולמרות שהיית כל כך עייפה,
    המשכת לחייך אלינו – ”אני נהנית נורא”.

    גם כשעברנו לירושלים – ואתם בכרכור,
    לא הפסקנו להגיע אליכם לביקור
    היה לנו -פסטורלי,רגוע וכף בחצר הגדולה,
    חשבנו שהגעתם למנוחה ולנחלה ,

    אך לא איש כמו נחום על שמריו לא ישקוט וינוח,
    רעיונות התרוצצו במוחו הקודח,
    והוא כבר בישל את הצעד הבא,
    אך הפעם – בקליפורניה הרחוקה.

    בשיחות נפש ארוכות בטלפון באותן שבתות,
    שיתפנו אחת את השניה באינספור התלבטויות,
    על שינויים בקריירה, ענייני בריאות ,
    ולבסוף חזרת בתיכון “פרדס חנה” להורות.

    גיחות אינסופיות שלך לאמריקה הרחוקה
    קצת קטעו לך את השגרה הנוחה,
    אך את נאוה’לה, כמובן, לא ויתרת על הנסיעות,
    עם נוני, אהובך, העדפת עוד כמה שעות לבלות,
    וגם אנחנו כבר -ידענו שיש למה לצפות…
    עת פגשנו אותו במטוס עם “עיניים נוצצות” מתלהבות.

    בכל שעה משעות היממה,
    הקפצת את נוני לשדה התעופה,
    “עוד שעתיים להיות איתו. האם את מבינה? ”

    באותה התקופה – לו היית יכולה
    היית מתפצלת לשתי נאווה,
    האחת באמריקה ב”אמבסדור אין”,
    והשנייה בכרכור עם הילדים.

    עד שלבסוף העניין הוכרע,
    עברת לגור סופית בסניבל הרחוקה.
    שנתיים בילית שם בלימודים
    עד שאותך הכריעו הגעגועים לילדים.

    את שלומית פגשנו עת שירתה בירושלים
    ילדה יפה וכחולת עיניים,
    מופנמת ושקטה – אך מבריקה
    וכל כך הרבה נחת לך הסבה,

    לימודי הרפואה, הפגישה עם איתן,
    ההריון, הנכד הראשון –סיון,
    ועוד הספקת לעבור חוויה מיוחדת,
    לנכדתך השלישית לשמש כמיילדת,
    זאת סיפרת לנו בגאווה, בפגישה האחרונה.

    בסנטה-קרוז, פסח 97, עשיתם לנו הפתעה,
    הופעתם פתאום – כמו בחלום- במסעדה.

    בעת משבר כעבור שנה – הייתם לי אוזן קשובה,
    מקור לתמיכה, תמיד היתה לכם מלה טובה.

    עברתם לתל-אביב בשנת 2000,
    אתם מכרכור – אנחנו מירושלים.
    כל כך נהינתם לגור ליד הים,
    חמש שנים מאושרות היו לכם שם.

    הליכות בטיילת, נוף מרהיב,
    את הלב שלכם הרחיב.
    בית הקפה “מצדה” –
    הפך מקום מפגש קבוע של החבורה.

    קורס “פנג-שווי” שעשינו יחד באותן שנים,
    הניב בדירה של צחי – שיפוצים.

    בכרכור, בחתונה של איתן ושלומית
    היית יפה וזוהרת מתמיד,
    באותה הזדמנות הכרנו את המשפחה המורחבת,
    אמא מרים ואבא אריה – ותמי האחות המסורה,
    השלימו לי את החידה,
    היכן צמחה כזו בחורה נפלאה.

    במפגש בביתנו בערב שישי לפני 8 שנים
    פתאום הודעתם שאתם טסים,
    הרמנו גבה – נאוה גם את? למה? מה?
    שוב אותו חיוך מלא ביטחון ואהבה.

    “ומי יציל את נוני – בשעת מצוקה”,
    איזו אהבה, איזו הקרבה!
    ” את לא פוחדת” – התבקשה השאלה
    “אני לא פחדנית” היתה התשובה.
    גם על צלילות באילת – לא ויתרת,
    כמובן – עם רק כל המשפחה מסביב,

    והנה, בפתח- עוד שמחה
    צחי פגש את אירה “כמותכם בולגריה”
    חתונה קסומה – מול גלי הים בנמל,
    הייתם כה מאושרים – שיהיה במזל
    והנה – נולדו עוד זוג נכדים – בן ובת מתוקים,
    וברית מילה ב”גן אורנים”

    בבית בסביון – לפני כשנה,
    שמענו חוויות על אוסטרליה והטיסה
    ובאותה הזדמנות הצגתם לנו בשמחה,
    את הזוג הטרי – אמיר וצפרירה.

    ב”קפה-מנדרין” לפני שלושה שבועות,
    עמדנו ביציאה– ודיברנו עוד דקות ארוכות,
    שוב שיחה חשובה, כאילו לא רצינו להיפרד,
    שלא היתה נקטעת לולי הקור הנורא.

    בטלפון לפני שבועיים- רקמנו תוכניות
    לצאת יחד לטיול ביהודה ושומרון,

    “נדחה זאת ל-15 במאי, אחרי שנחזור מיוון,”
    “וכמובן נדאג שלא תהיה תורנות לאיתן”.

    ביום העצמאות לפני ארבע שנים,
    הצטרפתם אלינו לטיול “בעקבות לוחמים”,
    והשנה…. באותו חג ושעה,
    הגיעה אלינו הבשורה המרה,

    מה? הכיצד ייתכן?
    הלב מסרב להאמין למחשבה
    במהרה יתגלה שטעות פה נפלה,
    נחום –”צוק איתן”, ונאוה- “אופטימית ללא תקנה”

    כל השבוע – אני רואה מולי – חולפות תמונות,
    אתם מסתכלים עלינו שם מלמעלה,
    נאווה מחייכת ונשענת על נוני כרגיל
    “אסתריקו, עזבי שטויות – הכל כרגיל”
    ונחום – מחייך חצי חיוך עם מבטו החודר והמבין.

    ואתם שם מאושרים יחדיו,
    אני מעדיפה להתנחם בכך,

    ועם זאת, לי את מאד חסרה.
    נוחו בשלום חבר וחברה.

    אתי ואברהם מנחם,
    תל-ברוך צפון

  13. מכתב פרידה מד”ר נחום שרפמן ז”ל

    ד”ר נחום זכרונו לברכה היה פיסיקאי ואיש מדע
    אך קודם כל בן אדם
    עם חיוך גדול על הפנים
    היה מקבל את הבאים

    את נחום הכרתי שהתחלתי לעבוד
    בחברת “נשיונל סמיקונקטור” בהרצליה ברחוב משכית
    קבל אותי בכבוד וברכה
    גם כל החברים בחברה

    פגשתי את נחום ואשתו נאוה זכרונם לברכה
    בפעם האחרונה
    במלון ב”סנטה קלרה”
    בשמחת הפתעה קבלו אותי
    מה נשמע שאלו מיד
    איך המשפחה
    והחיים
    בדרישות שלום נפרדנו
    אין האדם יודע את גורלו

    המוות הוא מפתיע
    הוא אכזרי
    אך אין מנוס
    כולנו בדרך
    אלה החיים
    הכל בידי אלוהים

    את נחום זכרונו לברכה
    נזכור לתמיד
    את אהבתו לאנשים
    לאנושות ולחיים
    להרפתקאות
    ולנחישות

    גם לא נשכח
    את אהבתו
    לעולם המחשבים
    שנתנה השראה
    להרבה מתחילים
    והשאירה מאחוריו
    הרבה הדים

    המוות לקח את נחום ואשתו
    אותם נזכור ולא נשכח
    לתמיד
    יהיה זכרם ברוך

    אליאס שחאדה
    מאי 2009

  14. מעט מאד אנשים ממש שינו לי את הכיול של הסקאלה של מה סביר ומה לא סביר, וב22 השנים האחרונות, הסקאלה שלי נמצאת סביב הנקודה שנחום הצביע עליה כשדרש ממני לגרום לכך שאנשים אחרים בחברה יוכלו לבצע את פרוצדורת הטייפ-אאוט של ה-532, מה שנראה לי בלתי סביר לרמת הבשלות של התהליך באותו זמן.
    גם אז וגם היום אני ממשיך להתפעל מהתרבות האירגונית של נשיונל שידעה לעודד שיתוף פעולה של יצירתיות ויצרנות ללא דורסנות, ונחום שמטבע הדברים היה גורם דומיננטי בארגון יכול לרשום לעצמו נקודות זכות לא מעטות, ולהתהדר בתרומתו לייחודו של ההי-טק הישראלי.
    אני אזכור אותך כאדם ומנהיג, רונן הוד.

  15. A few weeks have gone by, and many things still reminds me of them.

    I have been to the “body worlds” exhibition in MadaTech in Haifa yesterday, and the last exhibit was a quotation:

    “And in the end,
    it’s not the years in your life that count.
    It’s the life in your years.”

    Abraham Lincoln
    (1809-1865)
    16th president of the United States

    • Joining in 1988 National in Germany and soon working with the team in NSTA I understand now, after so many years, who was the person who gave this spirit to this company in Herzlia. Looking back in my work so fare I never want to miss this personal experience or better relationship working with the team in NSTA and having been part of the family as mentioned above.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: